החלטה בתיק ב"ל 46424-02-11

תביעה זו עניינה עתירה להכיר בפגיעה אשר אירעה לתובע ביום 3.5.09 (להלן: " האירוע") כ"פגיעה

בעבודה".

רקע עובדתי

1.         התובע עבד כמפעיל מתקן בחברת מכתשים מפעלים כימיים בע"מ.

2.         במסגרת עבודתו נדרש התובע למשיכה והרמת שקים במשקל כבד וריקון תוכנם לתוך מיכל סינון של מתקן הייצור עליו עבד.

3.         לטענת התובע, ביום 3.5.09 בעת שמשך והחל בהרמת שק מהמשטח, ביצע תנועה לא נכונה וחש לפתע כאב עז וחד בגבו (להלן - " האירוע").

4.         לדברי התובע, משסבל כאב חד, חזר לחדר הבקרה כשהוא סובל מכאבים ונשאר לנוח שם עד סוף המשמרת.

5.         המחלוקת בין הצדדים נגעה לשאלת קיומו של האירוע.

טענות הצדדים

6.         לטענת התובע יש ליתן אימון בגרסתו, גרסתו נתמכה בעדות חבריו לעבודה אשר שהו בחדר הבקרה עת חזר לשם כשהוא סובל מכאבים עזים ואף גיבו את עבודתו בהמשך המשמרת.

התובע טוען, כי קיומו של האירוע דווח על ידי אחראי המשמרת והרישום הרפואי תומך בטענותיו.

7.         לטענת הנתבע, לא הוכח קיומו של אירוע תוך כדי ועקב עבודתו של התובע. התובע לא ידע להסביר איזה תנועה לא נכונה ביצע ומדובר בתנועה רגילה אותה נהג לבצע במסגרת עבודתו.

עוד טוען הנתבע, כי הרישום בתיק הרפואי אינו תומך בטענותיו של התובע וכי לא היה איש עד לאירוע.

הכרעה

8.         הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדירות תאונת עבודה כ" תאונה שארע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו..."

9.         אין לקבל את טענת הנתבע, כי התובע לא יכול היה להגדיר את מועד האירוע. גרסת התובע לפיה במהלך המשמרת אירעה פגיעה וכי הגיע לחדר הבקרה כשהוא סובל מכאבים עזים, נתמכה בעדויות חבריו לעבודה. כך גם עולה מהרישום הרפואי ביום 4.5.09 בבוקר - " מאתמול כאבים בגב תחתון עם הקרנה לרגל שמאל" וכך גם במכתב השחרור (נ/3) ממנו עולה כי כשבוע לפני אשפוזו (ביום 10.5.09) " הופיעו כאבי גב תחתון, ללא חבלה".

התובע העיד בפנינו, כי במשמרת היה עליו לרוקן כ-7 שקים וכאשר התכופף, משך והרים את השק הרביעי או החמישי הרגיש " קליק כאב חד בגבו". התובע ידע למקם את הפעולה ואת הפגיעה וידע לציין את התנועה שביצע אשר הובילה לפגיעה. עם זאת, ציין כי ככל הנראה ביצע תנועה לא נכונה.

10.        העובדה כי הפעולה המבוצעת נעשית במסגרת עבודתו הרגילה, אין די בה כדי לגרוע מעובדת היות האירוע "תאונה" וקיימת סבירות רבה כי התנועה שביצע חורגת מהתנועות הרגילות שנהג לבצע שאם לא כן היתה הפגיעה אמורה להתרחש בכל פעם שהתכופף, משך והרים שק. העובדה שלא כך היה, יש בה כדי לתמוך בגרסת התובע כי ביצע תנועה לא רגילה (ראו בעניין זה עב"ל 338/96 המוסד - יוסף עובדיה, פד"ע לו 213).

מכלל הראיות עולה, כי מדובר בעובד חרוץ המבצע את עבודתו כנדרש. גם לאחר הפגיעה סיים את המוטל עליו על אף שסבל מכאבים ומשנתמכה גרסתו בעדויות העדים שראו אותו מגיע לחדר הבקרה שהוא סובל מכאבים עזים, מצאנו כי יש לקבל את גרסתו.